האנושות צועדת לקראת מספר משברים. מגפה עולמית נוספת היא אפשרות ממשית. העימות בין ארה"ב לסין עלול להוביל למלחמות. המשבר הסביבתי, כולל המאבק הבלתי נמנע על משאבי המים, עשוי להיות איום קיומי.
בתחום הבינה המלאכותית, פיתוחים בעלי פוטנציאל עצום לאנושות עלולים גם לפגוע בהכנסות של מיליוני משפחות. הבינה המלאכותית גם הראתה יכולת לפעול מעבר להוראות ולשימושים המיועדים שנועדה להן, מה שעלול לגרום נזק לבני אדם. לבסוף, הבינה המלאכותית עוקפת בהדרגה ומחליפה את היכולות שלנו למחקר, ביטוי, פתרון תקלות, חשיבה ביקורתית, ועוד. הכנסת בינה מלאכותית לבתי הספר היא גורם שמהווה סכנה ייחודית ליכולות האינטלקטואליות של הדורות הבאים.
משברים מאיימים על הסדרים הקיימים. ככאלה, הם מהווים גם איומים על חברות וגם הזדמנויות לשינוי רדיקלי. עם זאת, העובדה שהתנועה העולמית למען פלסטין בשנים האחרונות לא הצליחה לעצור את רצח העם ולעקור את המערכות שמאפשרות אותו, מראה שהאנושות אינה מוכנה להתמודד עם הסכנות המתקרבות הללו וגם לא להפיק תועלת מההזדמנויות שהן מציעות. אם נבין מדוע לא הצלחנו למנוע רצח עם נגלה על מה עלינו עדיין לעבוד. יוזמת המדינה הדמוקרטית האחת מזהה שלושה תחומים.
ראשית, רוב בני האדם אינם בארגונים פוליטיים. זה תואם את המגמה הגוברת של אינדיבידואליזם. זה שולל מאיתנו את היכולת לארגן מאמצים וכפועל יוצא לחולל שינוי. לעיתים קרובות זה מוביל לכך שאנו משתמשים בזמן שיש לנו כדי להתבטא בעל פה בהבעות סולידריות או גינוי, במקום לעסוק בעבודה שמשפיעה בפועל על מאזן הכוחות. דוגמה לכך היא קמפיין "כל העיניים על רפיח", שהיה אחת מסערות-טוויטר המוצלחות ביותר בהיסטוריה לפי מדדי הרשתות החברתיות, אך לא עצר את הרס רפיח.
שנית, ארגונים רבים הם א-פוליטיים. זה תואם את המגמה העולמית של ניאו ליברליזם. שמנו לב לכך במיוחד כאשר מאות הארגונים שיצרנו איתם קשר בפלסטין, אל-שאם ובעולם התנגדו בתוקף לאמץ חזון פוליטי לפלסטין—בין אם חזון למדינה דמוקרטית אחת או כל חזון אחר. הסיבות מגוונות:
- אלה שמתמקדים בעבודה שקשורה לבחירות רואים באימוץ אופציה פוליטית כלשהי דבר שיהיה לו מחיר מבחינת קולות המצביעים, ומעדיפים מסרים רחבים יותר כמו סולידריות עם עזה או אי-תמיכה ברצח העם.
- אלה שהוקמו בתגובה לאירועים כגון רצח העם אינם רואים צורך בחזון פוליטי; הם מתייחסים לניתוח של מה שמאפשר את האירוע ולקביעת הפתרון למבנה הזה כאל תיאוריה בלבד.
- אלה המבוססים על זהות, נוכחות גאוגרפית או אמצעי פעולה ספציפיים מתנגדים לאמץ חזון פוליטי שעלול לגרום לפיצול ביניהם.
שלישית, חסרים לנו חינוך פוליטי ויכולת ביקורתית. רבים מאיתנו אינם מודעים למושגים כמו תיאוריית הערך, הגמוניה תרבותית, גושים היסטוריים, פוליטיזציה של זהות, הבדלים בין מבנים שבטיים למדינתיים, ואחרים — ולעיתים קרובות אינם רואים צורך ללמוד אותם. מצד שני, רבים שמודעים למושגים כעין אלה מאמצים אותם כדוקטרינה, לעתים אפילו כדת, ללא רצון להטיל בהם ספק או ליישם אותם באופן ביקורתי בהקשרים מוגדרים. זה מוביל לעבודה שמרביתה אינה קשורה למציאות ולכן אינה יעילה.
יכולה להיות ביקורת על זיהוי זה ועל זיהוי אזורים אחרים. מה שחשוב הוא שנכיר בכך שלא הצלחנו להבחין ברשת הכוח שמחברת בין קבוצות האינטרסים שהרוויחו מרצח העם, כולל ההון ששולט בתקשורת ובמקבלי ההחלטות, התעשיות הטכנולוגיות והצבאיות אשר מחזיקות במונופול על ייצור הבינה המלאכותית, והישות המתנחלת בפלסטין. אם לא נטפל במצב זה, לא נוכל לאמץ וליישם תוכנית פוליטית שמנוגדת לתוכנית שלהם. לאורך ההיסטוריה, האנושות ברובה קיבלה בפסיביות מהפכים גדולים, כולל מהפכות טכנולוגיות. היום, יש לנו הזדמנות להיות משתתפים פעילים אם נבנה את היכולת הפוליטית הנדרשת.
יוזמת המדינה הדמוקרטית האחת נקטה מספר צעדים בהקשר זה. אלה כוללים את מדור "מושגים פוליטיים וחברתיים מרכזיים" באתר שלנו, את תוכנית המהפכה "קאדירון" (בינתיים רק בערבית) ואת בניית יחסים פוליטיים באל-שאם וברחבי העולם. אנו קוראים לבני האדם ברחבי העולם להפיק את המיטב מהכלים הללו, להשתתף בדיון על כל מה שמובע בהצהרה זו ולהצטרף לארגונים פוליטיים החולקים דאגה זו מהדה-פוליטיזציה של האנושות ולשאיפה לחברות חופשיות ומאושרות יותר.
